“אשת חיל” בחריטה על עץ

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי. השיר מתאר ומשבח את האישה האידיאלית, וכתוב באקרוסטיכון אלפביתי.
השיר מושר אחרי אמירת הפיוט “שלום עליכם\”, ולפני קידוש סעודת ליל שבת ברוב תפוצות ישראל.

תכונות שונות של אשת חיל ניתן למצוא מהפסוקים:
אמינות וערכי המשפחה – “בטח בה לב בעלה”.
כלכלת ביתה – “זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם”, “סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני”.
עשייה ויצירה – “דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה”, “ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך”.
קידום ודאגה למשפחה – “צופיה הליכות ביתה”.
מידת ההשקעה – “ממרחק תביא לחמה”.
תבונה – “פיה פתחה בחוכמה”. יראת שמים וגמילות חסדים – “תורת חסד על לשונה”, “כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון”.

מרבים להשתמש בביטוי “אשת חיל” לאישה שהיא אם, רעיה ובקרב הציבור החילוני בעיקר גם כלפי אשת ציבור פעלתנית. בתרבות
(מתוך ויקיפדיה)

גודל: 25/25 ס”מ